דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים?

Transcript

1 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן מחקר זה התבסס על מדגם של 76 זוגות נשואים )152 = N( ובחן הבדלים באימוץ דפוסים ליישוב עימותים בזוגיות בין גברים לבין נשותיהם בתקופת הבגרות המאוחרת. באמצעות מודל התלות ההדדית בין משתתף לבין שותפו )Actor-Partner Interdependence Model( APIM נבחן הקשר בין דפוסי יישוב העימותים בקרב כל אחד מבני הזוג לבין תפיסותיו בנוגע לממדים החיוביים ולממדים השליליים ביחסי הזוגיות. נוסף על כך נבחן הקשר בין דפוסי יישוב העימותים שכל אחד מבני הזוג מאמץ לבין הערכת חיי הנישואין על ידי בן זוגו. אפיון הממדים החיוביים ביחסי הזוגיות במחקר זה התבסס על המשתנים של איכות חיי הנישואין ואמון בבן הזוג. אפיון הממדים השליליים התבסס על המשתנים של שחיקה נפשית בזוגיות ומחשבות על פרידה מבן הזוג. ממצאי המחקר מורים כי גברים משתמשים בדפוסי ההימנעות, הוויתור והפשרה יותר מנשים, אך לא נמצאו הבדלים בין בני הזוג בשימוש בדפוסי האינטגרציה והמאבק. * פרופ' ליאת קוליק, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. דואר אלקטרוני: liat.kulik@biu.ac.il שולמית ולפיש, עובדת סוציאלית, טוענת רבנית. דואר אלקטרוני: wshulie@gmail.com ד"ר גבי ליברמן, מכון מחקר.Data-Graph דואר אלקטרוני: gabidata@gmail.com גרסה קודמת של המאמר ראתה אור ב: (2016), G. Kulik, L., Walfisch, S., & Liberman, Spousal conflict resolution strategies and marital relations in late adulthood. Personal.Relationships, 23(3), כל הזכויות שמורות מגמות, 2017, נב) 1 (, 40-9

2 # 10 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן כמו כן, נמצא כי דפוס האינטגרציה הוא דפוס יישוב העימותים השכיח ביותר בקרב גברים ונשים, ואילו דפוסי המאבק וההימנעות הם הדפוסים המופיעים בשכיחות הנמוכה ביותר. נוסף על כך, בקרב נשים נמצא כי ככל שבני זוגן נוטים יותר לאמץ את דפוס הוויתור, רמת האמון שלהן בבני הזוג גבוהה יותר, וככל שהם מאמצים את דפוס האינטגרציה, הן מעריכות את איכות נישואיהן כגבוהה יותר. בקרב גברים נמצא כי ככל שנשותיהם משתמשות פחות בדפוס המאבק, הם נוטים פחות לחשוב על פרידה מהן. מילות מפתח: יחסים בין בני זוג, נישואין, שביעות רצון מנישואין, שחיקה נפשית, הבדלי מין, אמון, פירוד )נישואין(, משברים עניינו המרכזי של מחקר זה הוא בחינת הקשר בין דפוסים ליישוב עימותים בזוגיות לבין אופיים של יחסי הזוגיות בתקופת הבגרות המאוחרת. במערכות יחסים אינטימיות, ובכלל זה בנישואין, עימותים הם בלתי נמנעים, שכן בני הזוג נכנסים למערכת היחסים מרקע משפחתי שונה והם בעלי סגנונות תקשורת שונים, ניסיון חיים שונה וערכים תרבותיים שונים )1992.)Cahn, נוסף על כך, התדירות והאינטנסיביות של קשרי הגומלין בין בני הזוג, בפרט כאשר מדובר בנישואין ארוכי טווח, מספקות קרקע פורייה להתפתחות עימותים. הנחת יסוד מקובלת בתחום המודלים הפסיכולוגיים של נישואין היא כי אופיים של יחסי הזוגיות אינו נקבע באופן פשטני על ידי קיומם של עימותים, כי אם על ידי האופן שבו בני הזוג מתמודדים עם עימותים אלו )& Cohan.)Bradbury, 1994 ההתנהגויות הכרוכות בניסיון להפחית עימותים בזוגיות או ליישב אותם, מוגדרות בספרות כ"דפוסים ליישוב עימותים בזוגיות" )1996.)Kerig, בחינה יסודית של חקר הנושא מגלה כי על בסיס העובדה שמרבית הגירושין מתרחשים בתחילת חיי הנישואין )1993,)Kurdek, הופנו מאמצי החוקרים בתחום להבנת השפעתם של דפוסי יישוב העימותים על חיי הנישואין בקרב זוגות צעירים. ואכן, למעט מחקרים ספורים &( Nelson, Carstensen, Gottman, & Levenson, 1995; Seider, Hirschberger,,)Levenson, 2009 בגוף הידע בנושא בולט היעדרם של מחקרים המתמקדים בסוגיית יישוב העימותים בזוגיות בתקופת הבגרות המאוחרת. תקופה זו מאופיינת במעברי חיים רבים, שהבולטים בהם הם פרישה מן העבודה, שלב "הקן המתרוקן", שבו הילדים הצעירים ביותר עוזבים את הבית, והידרדרות מצב הבריאות, שבעקבותיה מתפתחים מצבי חולי ותלות בסביבה ובבן הזוג )2012.)Bookwala, מעברים אלו עלולים לעורר עימותים בלתי פתורים בזוגיות, שהיו חבויים מן העין בתקופות מוקדמות יותר בחיי הנישואין, או עימותים חדשים, שהתפתחו בשל נסיבות החיים המיוחדות של תקופת חיים זו, וכדי ליישב אותם יש לאמץ דפוסים מותאמים. אופיו של דפוס ההתמודדות עם העימותים שבני הזוג מאמצים הוא רכיב חשוב בחיי הנישואין הקובע את איכותם. מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לבחון באופן משווה את דפוסי יישוב העימותים שגברים ונשים מאמצים בתקופת הבגרות המאוחרת, וכן לבחון את הקשר בין דפוסים אלו לבין הערכתם בנוגע לאופי יחסי הזוגיות.

3 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 11 # דפוסים ליישוב עימותים בזוגיות: הגישה המושגית חקר הדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות הניב מיונים שונים. אחד הבולטים בתחום הידע בנושא הוא המיון של רחים ובונומה )1979 Bonoma, )Rahim & המבוסס על שני ממדים עיקריים: ממד הדאגה לעצמי וממד הדאגה לאחר. הממד הראשון מציין את המידה שבה האדם פועל לסיפוק צרכיו, ואילו הממד השני מסביר את המידה שבה האדם פועל לסיפוק צרכיו של בן זוגו. שילוב של שני הממדים הללו הפיק חמישה דפוסים שונים להתמודדות עם עימותים: אינטגרציה, דפוס המאופיין במידה רבה של דאגה הן לעצמי והן לבן הזוג; הימנעות, דפוס המאופיין במידה מעטה של דאגה הן לעצמי והן לבן הזוג; ויתור, דפוס המאופיין במידה מעטה של דאגה לעצמי ובמידה רבה של דאגה לבן הזוג תוך כדי ויתור חד צדדי; פשרה, דפוס המאופיין בדאגה מאוזנת לעצמי ולבן הזוג תוך כדי ויתור הדדי; מאבק, דפוס המאופיין במידה רבה של דאגה לעצמי ובמידה מעטה של דאגה לבן הזוג. בקרב חוקרים מקובלת התפיסה כי דפוס המאבק הוא דפוס כוחני שבולט בו יסוד השליטה באחר, והוא מאופיין בתפיסה לוחמנית של מנצחים-מפסידים Greeff( Bruyne, 2000 &(. De לעומת זאת, דפוסי האינטגרציה, הוויתור והפשרה נחשבים בקרב החוקרים לדפוסים מתונים יותר המנבאים הסתגלות בין בני הזוג )& Hanzel,)Segrin, 2009 ואילו דפוס ההימנעות, המתבטא בנסיגה ומ ונ ע מאי רצונו של הפרט להתעמת עם בן זוגו, אינו מוביל ליישוב עימותים באופן ממשי )1990.)Cahn, על סמך גישת תפקידי המגדר )2002 Philpot,,)Levant & ההנחה בבסיס מחקר זה הייתה כי תהליך הח ברות לתפקידי מגדר יבוא לידי ביטוי בדפוסים שגברים ונשים מאמצים כדי ליישב עימותים בזוגיות, בפרט כאשר מדובר בבני זוג מבוגרים שעברו את התהליך לפני כמה עשורים. הבדלים בין גברים לבין נשים בדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות מחקרים הראו כי בתקופת הבגרות המאוחרת מרבית האנשים מעריכים את נישואיהם כמאושרים עד מאושרים מאוד )לסיכום ראו.)Mitchell, 2016 בתקופת חיים זו חלה ירידה באפקטים השליליים של קשרי הגומלין בזוגיות ומסתמנת עלייה באפקטים החיוביים שלהם 1993( Gottman,.)Brubaker, 1990; Levenson, Carstensen, & ואולם, כמו בתקופות חיים אחרות, גם בתקופה זו מתקיימים בין בני הזוג עימותים המחייבים אותם לאמץ דפוסים שונים כדי ליישבם )1995 al.,.)carstensen et בהקשר זה עולה השאלה אם ההבדלים שנמצאו בין גברים לבין נשים באופן שבו הם מיישבים עימותים אלו, מתקיימים גם בתקופת הבגרות המאוחרת. מחקרים הבוחנים הבדלים בין גברים לבין נשים בדפוסי יישוב העימותים בתחילת מעגל החיים ובהקשרים חברתיים שונים, הציגו תמונה לא עקיבה של ממצאים. חלק מן המחקרים שעסקו בשדה העבודה הראו כי נשים בוחרות דפוסים סתגלניים יחסית Greeff & De Bruyne, 2000; McKenry, Serovich,( )accommodating strategies(

4 # 12 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן Mosack, 2006,)Mason, & ואילו גברים מאמצים דפוסים המתאפיינים בעימות strategies(,)rosenthal & Hautaluoma, 1988( )confrontational בתחרותיות (avoiding strategies) ובהימנעות )Rubin & Brown, 1975( )competitive strategies( )2000 Bruyne,.)Greeff & De הבדלים אלו בין המינים מיוחסים להנחה כי גברים ונשים מנסים להתאים את עצמם למוסכמות המקובלות של התנהגות הולמת של כל אחד מן המינים. המחקרים שהתמקדו בבחינת ההבדלים בין גברים לבין נשותיהם, מעלים כי בעת הניסיון ליישב עימותים בזוגיות נשים מתאפיינות בהבעתיות ואילו גברים מתאפיינים באינסטרומנטליות 1990( Haefner,.)Baucom, Notarius, Burnett, & השימוש בדפוסים בעלי אופי הבעתי בקרב הנשים נועד להשיג אינטימיות בזוגיות כדי למזער את עוצמת העימות כאמצעי ליישב אותו. בקרב הגברים, לעומת זאת, הגישה האינסטרומנטלית נועדה לפתור באופן ממשי את מקור העימות. באשר לאימוץ דפוס ההימנעות, בדומה למחקרים שבחנו הבדלים בין גברים לבין נשים בהקשרים חברתיים נרחבים, גם בנוגע לחיי הזוגיות עולה כי גברים נוטים לאמץ דפוס זה ליישוב עימותים בזוגיות יותר מנשים 1989( Krokoff,.)Christen & Heavey, 1990; Gottman & ממצא זה מיוחס לחרדה החברתית הר ב ה יותר שגברים נוטים לחוש בנסיבות חברתיות, ועקב כך לנטייתם לסגת מעימות עם בת זוגם. דפוסים ליישוב עימותים ואופי יחסי הזוגיות בשל חשיבותה של הדרך שבה בני זוג פותרים עימותים בזוגיות לאורך שנים, השתמשו החוקרים בשיטות מחקר שונות כדי לחקור את הקשר בין דפוסי יישוב העימותים בזוגיות לבין אופי יחסי הזוגיות. למשל, נמצא כי אימוץ דפוס ההימנעות עלול להוביל למתח לא פתור בין בני הזוג, והשפעתו על מערכת היחסים היא לעתים הרסנית )1994.)Gottman, לעומת ממצאים אלו, מחקרים אחרים מצביעים על קשר חיובי בין השימוש בדפוסים מתונים ליישוב עימותים, כגון הסכמה, פשרה ושימוש בחוש הומור, לבין הסתגלות לחיי הנישואין 2012( Morse, )Leggett, Roberts-Pittman, Byczek, & ועל קשר שלילי בין השימוש בדפוסים, כגון שליטה ומאבק, לבין הסתגלות לחיי הנישואין )קוליק וחבושה מורגנשטרן, 2009(. על אף מגוון השיטות ששימשו את החוקרים להערכתם של יישוב עימותים בזוגיות, כגון תצפיות Christensen,( Gottman, 1994; Heavey, Layne, & 1993( או דיווח עצמי )2007 LiYiyan,,)Dong & ממצאים אלו שמרו על עקיבות במחקרים שונים. בהקשר זה עולה השאלה אם קיים הבדל בקשר שבין שימוש בדפוסים השונים ליישוב עימותים בקרב הגברים לעומת נשותיהם לבין הערכתם בנוגע לנישואיהם. על בסיס כמה גישות תאורטיות ניתן לצפות להבדלים בין המינים בקשרים אלו. למשל,

5 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 13 # גישות פמיניסטיות שונות מדגישות את חשיבות היחסים הבין אישיים בחייהן של נשים ורואות בהם יסוד חיוני להתפתחותן Miller,( Gilligan, ;1982 Jordan, Kaplan, Surrey, 1991.)Stiver, & חשיבות היחסים הבין אישיים בעולמן של הנשים עולה בשל מרכזיותם בהגדרת תפקיד האישה, שכן ברוב התרבויות הנשים הן שנוטות לשמר את היחסים החברתיים והן שמעניקות תמיכה לאח ר ומכילות את רגשותיו )1976.)Miller, זאת ועוד, באקאן )1966 )Bakan, טען כי גישתם של גברים לתהליכים בין אישיים היא אינסטרומנטלית ומכ וונת מטרה,)agency( ואילו הנשים נוטות להדגיש את התהליך הבין אישי ולפעול בשיתוף להשגת מטרות.)communion( מעצם טבעה של הגישה המנוגדת של שני המינים ליישוב העימותים בזוגיות, נראה כי גברים נוטים להתמקד ביישוב העימות באופן ממשי, ואילו נשים מתמקדות יותר בתהליך שבאמצעותו מושג לבסוף הפתרון. בשל עובדה זו אפשר לשער כי הקשר בין אופיים של דפוסי יישוב העימותים )דפוסים קשים או מתונים( לבין הערכת יחסי הזוגיות יהיה חזק יותר בקרב הנשים מאשר בקרב בני זוגן. ממדים חיוביים וממדים שליליים ביחסי הזוגיות אפשר לתאר את יחסי הזוגיות כאינטראקציה אינטנסיבית המאופיינת בשני ממדים ניצבים זה לזה )אורתוגונליים( )1979 Bengtson, :)Gilford & ממד האינטראקציה החיובית הקשור לרגשות הנאה וצמיחה בזוגיות, וממד האינטראקציה השלילית הקשור לרגשות מעיקים בזוגיות. מחקר זה התמקד בחקר הקשר בין השימוש בדפוסים ליישוב עימותים ביחסי הזוגיות )של המשתתף ושל בן זוגו( לבין אופיים של יחסי הזוגיות בממדים חיוביים ובממדים שליליים. ממדים חיוביים ביחסי הזוגיות הממדים החיוביים ביחסי הזוגיות הם איכות חיי הנישואין ואמון בבן הזוג. איכות חיי הנישואין: ספנייר )1976 )Spanier, הגדיר את איכות חיי הנישואין כתהליך מתמשך בעל מדדי איכות, היכול להיבחן בכל נקודת זמן ולנוע מאיכות גבוהה לאיכות נמוכה. בחקר איכות חיי הנישואין מקובל לזהות כמה רכיבים עיקריים: סיפוק בזוגיות - רכיב הבוחן את מידת האושר ביחסי הזוגיות )& Booth, Amato, Johnson, ;)Rogers, 2003 יחסי חיבה וגילוי אמפתיה מצד בן הזוג - רכיב הבוחן את מידת ההבנה של בן הזוג כשותף וכחבר )2003 Amato, ;)Kamp-Dush, Cohan, & תקשורת בין בני הזוג - רכיב הבוחן את תדירות השיחות עם בן הזוג ואת רמת החשיפה העצמית; סוג קשרי הגומלין )1983 Schumm, )Anderson, Russell, & - רכיב הבוחן את הרמה הכללית של ההסכמה ואת תדירות המריבות החמורות בין בני הזוג וכן את השאלה אם קיימת ביניהם אלימות פיזית 1984( Edwards,.)Booth, Johnson, White, &

6 # 14 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן אמון בבן הזוג: הגדרת מושג האמון בבן הזוג נשענת על הגדרות רחבות יותר של אמון בין בני אדם המקיימים ביניהם קשרי גומלין מסוגים שונים. סקנזוני Scanzoni,( 1979(, לדוגמה, הגדיר אמון כתחושת ביטחון של הפרט בכך שהשותף לקשרי הגומלין יענה על צרכיו. בהתייחסם לאמון בין בני זוג הגדירו רמפל ועמיתיו Holmes,( Rempel, Zanna, 1985 &( את המושג אמון בצורה מורכבת יותר והצביעו על שלושה יסודות: יסוד הציפיות,)predictability( המדגיש את העקיבות ואת היציבות בהתנהגויותיו של בן הזוג המאפשרות לאדם לחזות התנהגויות אלו; יסוד המהימנות,)dependability( המבטא תכונות כגון כנות ומהימנות, המאפשרות לאדם לסמוך על בן זוגו; יסוד האמונה,)faith( המתבטא אצל הפרט בתחושות של ביטחון בקשר ובכך שהוא בטוח שבן זוגו יפעל בעת הצורך לטובתו המ ר בית. נמצא כי אנשים שהם חסרי אמון בבני זוגם, נוטים לפרש באופן שלילי טווח רחב של התנהגויות בן הזוג ולהיפגע בקשרים בין אישיים, ציפיותיהם מבן זוגם נמוכות והם מגלים חשדנות בכל הקשור להתנהגותו )1991.)Holmes, אנשים שרמת האמון שלהם בבן זוגם נמוכה, מגלים התנהגות בעלת אופי של הימנעות במערכת היחסים )1987.)Rempel, במחקר שנערך בישראל בקרב בני זוג מכורים לסמים, מצאה אלטוס )2004( קשר בין רמת האמון בבן הזוג לבין איכות חיי הנישואין. ממדים שליליים ביחסי הזוגיות הממדים השליליים ביחסי הזוגיות הם שחיקה נפשית בחיי הנישואין ועיסוק במחשבות על פרידה מבן הזוג. שחיקה נפשית בחיי הנישואין: שחיקה נפשית )burnout( היא חוויה סובייקטיבית של תשישות פיזית, רגשית ושכלית )2001 Leifer,.)Maslach, Schaufell, & הסברה הרווחת בקרב החוקרים בתחום היא כי שחיקה נפשית נגרמת בשל אובדן אנרגיות הנובע מלחצים יום יומיים זעירים וטורדניים, ולא מאירועי חיים קריטיים. אף שראשיתו של חקר השחיקה הנפשית הייתה בתחום העבודה )ראו סקירה אצל,)Pines, 1993 הוא הורחב במרוצת השנים גם לתחום הנישואין לאורך מעגל חיי הזוגיות Aryee,( Nunes, 2003 ;1993(, Pines & אך עסק פחות בתקופת הבגרות המאוחרת )עם זאת, ראו, למשל,.)Kulik, 2001 אינטנסיביות היחסים, המאפיינת את חיי היום יום בקרב זוגות נשואים, השגרה וניגודי האינטרסים בין בני הזוג מהווים קרקע פורייה לצמיחתה של מערכת לחצים העלולה להביא להתפתחותה של תחושת שחיקה בנישואין. קוליק )2001,)Kulik, לדוגמה, מצאה בקרב זוגות בתקופת הבגרות המאוחרת כי העדר שוויון ביחסי הכוח בזוגיות, המתבטא בחלוקת הנטל בעבודות הבית ובקבלת ההחלטות, קשור לתחושה של שחיקה נפשית בנישואין. מחשבות על פרידה: יש הרואים במחשבות על פרידה מבן הזוג שלב מקדים המוביל לגירושין )למשל,,)Miller, 1977 ויש הרואים בהן יסוד בפני עצמו הנבדל מן הנטייה להתגרש, יסוד הקיים במידה זו או אחרת אצל מרבית הזוגות בשלב כלשהו של הנישואין

7 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 15 # 2001( Widmer,.)Bodenmann, Charvoz, Cina, & בקרב זוגות רבים המרבים לחשוב על פרידה, היא אינה ניתנת למימוש בשל אילוצים אישיים או חברתיים, וכך המחשבה על גירושין שכיחה במידה ניכרת לעומת הפעילות למימושם. אחד המחקרים היחידים שבדק מחשבות על פרידה לאורך מעגל החיים הוא מחקרם של בות וו ויט )& Booth.)White, 1980 החוקרים מצאו כי זוגות מרבים לחשוב על פרידה ב 10 השנים הראשונות לנישואין, אולם ב 20 השנים שלאחר מכן מסתמנת ירידה בנטייה זו. לאחר 30 שנות נישואין אף חלה ירידה של ממש במחשבות אלו, אם כי הן קיימות גם בתקופת חיים זו. בין שהמחשבות על פרידה מבן הזוג קשורות לגירושין ובין שאינן קשורות לכך, מחשבות אלו מעידות על אי נחת מן הנישואין ועל כן הן מבטאות ממד שלילי של יחסי הזוגיות. ייחוד המחקר, המטרות וההשערות מחקר זה ייחודי משלושה היבטים: אופי המדגם, ריבוי הממדים לחקר יחסי הנישואין וההתמקדות בתקופת הבגרות המאוחרת. המדגם מורכב מזוגות של נשים ובני זוגן, לעומת מרבית המחקרים שעסקו בסוגיה זו והתבססו על מדגמים של נשים וגברים שאין ביניהם יחסי זוגיות. מאחר שהמדגם כלל זוגות נשואים, אימצנו לשם ניתוח הנתונים את מודל התלות ההדדית בין המשתתף ובן זוגו, מודל הדיאדות Actor-( APIM )Partner Interdependence Model של קוק וקני 2005( Kenny,.)Cook & באמצעות מודל זה ניתן לבחון את תרומתם של דפוסי יישוב העימותים שהפרט מאמץ להסבר הערכותיו בנוגע ליחסי הנישואין על ממדיהם החיוביים והשליליים, ובו בזמן אפשר לבחון באמצעותו את ההשפעה של השימוש בדפוסי יישוב העימותים על ידי אחד מבני הזוג על הערכתו של בן הזוג האחר בנוגע ליחסי הזוגיות. בחינה זו מתבססת על גישת המערכת המשפחתית )1974,)Minuchin, שלפיה מתקיימים יחסי תלות בין חברי תת המערכת הזוגית, כך שלדפוסי יישוב העימותים בזוגיות של אחד מבני הזוג יש קשר להערכת בן הזוג האחר בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים החיוביים ובממדים השליליים של חיי הנישואין )2009 Segrin,.)Hanzel & היבט ייחודי נוסף הוא ריבוי הממדים שעל פיהם נבחנו יחסי הנישואין. אופיים של יחסי הזוגיות במחקר זה נבחן באמצעות ריבוי ממדים המציגים את פניו הרבות של קשר זה - הן החיוביים והן השליליים. ההיבט הייחודי השלישי הוא ההתמקדות בתקופת הבגרות המאוחרת, האמורה להשלים חסר בגוף הידע של יישוב עימותים בקרב זוגות בנישואין ארוכי טווח, שכן ממוצע תקופת הנישואין במחקר זה עולה על 30 שנה. אם כך, מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון את תרומתם הייחודית של הדפוסים ליישוב העימותים שכל אחד מבני הזוג מאמץ ואת תרומתם של הדפוסים שבן הזוג האחר מאמץ להסבר הערכת המאפיינים החיוביים והשליליים של יחסי הזוגיות.

8 # 16 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן ממטרה כללית זו גזרנו השערות המתבססות על הרקע התאורטי והאמפירי שהוצג, ואלו הן: 1. גברים ייטו יותר מנשים להשתמש בדפוסים קשים )מאבק, הימנעות(, ואילו נשים ייטו יותר מגברים להשתמש בדפוסים מתונים )ויתור, פשרה, אינטגרציה(. 2. יימצא קשר חיובי בין השימוש בדפוסים מתונים ליישוב עימותים בזוגיות בקרב אחד מבני הזוג )הגבר או האישה( לבין הערכתו בנוגע לממדים החיוביים של יחסי הזוגיות; יימצא קשר שלילי בין השימוש בדפוסים אלו לבין הערכתו בנוגע לממדים השליליים של יחסי הזוגיות. קשרים אלו יהיו חזקים יותר בקרב נשים מאשר בקרב בני זוגן. 3. יימצא קשר שלילי בין השימוש בדפוסים קשים ליישוב עימותים בזוגיות בקרב אחד מבני הזוג )הגבר או האישה( לבין הערכתו בנוגע לממדים החיוביים של יחסי הזוגיות; יימצא קשר חיובי בין השימוש בדפוסים אלו לבין הערכתו בנוגע לממדים השליליים של יחסי הזוגיות. קשר זה יהיה חזק יותר בקרב נשים מאשר בקרב בני זוגן. 4. יימצא קשר חיובי בין דפוסים מתונים ליישוב עימותים בזוגיות שאחד מבני הזוג מאמץ )הגבר או האישה( לבין הערכת בן זוגו בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים חיוביים; יימצא קשר שלילי בין דפוסים אלו לבין הערכת בן הזוג בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים שליליים. 5. יימצא קשר שלילי בין דפוסים קשים ליישוב עימותים בזוגיות שאחד מבני הזוג מאמץ )הגבר או האישה( לבין הערכת בן זוגו בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים חיוביים; יימצא קשר חיובי בין דפוסים אלו לבין הערכת בן הזוג בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים שליליים. שיטה המדגם במדגם השתתפו 152 גברים ונשים )שהם 76 זוגות(. גילם הממוצע של הגברים היה 8.02( =,)SD וגילן הממוצע של הנשים היה 7.02( =.)SD התפלגות רמת ההשכלה של הגברים והנשים הייתה דומה למדי: 14.5% מן הגברים ו 14.3% מן הנשים היו בעלי השכלה תיכונית חלקית, 8.7% מן הגברים ו 14.3% מן הנשים היו בעלי השכלה תיכונית מלאה, 27.6% מן הגברים ו 17.1% מן הנשים היו בעלי השכלה על תיכונית שאינה אקדמית ו 49.2% מן הגברים ו 54.3% מן הנשים היו בעלי השכלה אקדמית. סטטוס התעסוקה של הגברים )60.6% מהם עבדו( היה שונה מזה של הנשים )48.6% מהן עבדו( בעת ביצוע המחקר. באשר לארץ הלידה, 49.7% מן הגברים ו 58.5% מן הנשים היו ילידי ישראל, 31.7% מן הגברים ו 28.6% מן הנשים

9 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 17 # היו ילידי אירופה ו 18.6% מן הגברים ו 12.9% מן הנשים היו ילידי אסיה או אפריקה. באשר למקום המגורים, 57.1% מן הזוגות התגוררו בערים ו 42.9% התגוררו ביישובים שאינם עירוניים. ממוצע משך הנישואין היה 35.2 שנים )3.7 =,)SD ומספר הילדים הממוצע היה ) =.)SD כמו כן, עבור 98.6% מן הגברים ו 90.8% מן הנשים היו אלו נישואיהם הראשונים. כלי המחקר כלי המחקר נכתבו בשני נ וסחים, נוסח לגברים ונוסח לנשים. לצורך עריכת העיבודים הסטטיסטיים נבנה משתנה דיכוטומי המציין את המין וערכיו הם: גבר - 0, אישה - 1. דפוסים ליישוב עימותים בזוגיות: המשתנה הוערך באמצעות שאלון לדיווח עצמי ובו 28 פריטים המתארים דפוסים ליישוב עימותים בין אישיים בחיי הזוגיות. השאלון פותח בידי רחים )1983 )Rahim, ונועד במקור לבדוק דפוסים ליישוב עימותים בעבודה. בהמשך מצאו ריצ'רדסון ועמיתיו )1988 Utley, )Richardson, Pilkington, & כי השאלון )בהתאמות מסוימות לנושא הנחקר( יעיל בסיווג דפוסים ליישוב עימותים גם ביחסים בין אישיים אחרים )1996.)Sharir, בישראל השתמשו כמה חוקרים בשאלון זה כדי להעריך דפוסים ליישוב עימותים בזוגיות )אלטוס, 2004; קוליק וחבושה מורגנשטרן, 2009(. פריטי השאלון מתכנסים לחמישה גורמים, שכל אחד מהם מבטא דפוס אחר של יישוב עימותים בזוגיות: אינטגרציה )לדוגמה, "אשתדל לברר את הנושא עם בן/בת זוגי כדי למצוא רעיון שיהיה מקובל על שנינו"(; הימנעות )לדוגמה, "אשתדל להימנע מהתנגשות עם בן/בת זוגי ולשמור את בעיותיי עמו/עמה לעצמי"(; ויתור )לדוגמה, "אני בדרך כלל מאמץ/מאמצת את ההצעות של בן/בת זוגי"(; מאבק )לדוגמה, "לפעמים אני מנסה להשתמש בכוח שיש בידי על מנת לנצח את בן/בת זוגי במצב של קונפליקט"(; פשרה )לדוגמה, "אני משתדל/ת למצוא שביל ביניים על מנת להימנע ממבוי סתום"(. המשתתפים התבקשו לציין באיזו מידה כל היגד משקף את סגנונם בסולם של 5 דרגות, מ 1 )כלל לא( עד 5 )במידה רבה מאוד(. לצורך הערכת המהימנות הפנימית של חמשת הדפוסים במחקר זה חושבה אלפא של קרונבך alpha(,)cronbach ואלו ערכי המקדמים: אינטגרציה -.88 = ;α הימנעות -.84 = ;α ויתור -.79 = ;α מאבק = α; פשרה 70. = α. לכל דפוס הופק ציון אחד באמצעות חישוב ממוצע הפריטים שבו. ערכי הציון הם מ 1 עד 5. ככל שהציון גבוה יותר, המשמעות היא כי בעת הניסיון ליישב עימותים בזוגיות המשתתף נוטה יותר לאמץ את הדפוס שההיגד המסוים משקף. איכות חיי הנישואין: המשתנה הוערך באמצעות שאלון לאיכות חיי הנישואין IMQS Scale),(Israeli Marital Quality שתורגם לעברית ועובד בידי לביא )1995( מן הנוסח המקוצר של סולם איכות חיי הנישואין האמריקני.)Fowers & Olson, )1993 ENRICH

10 # 18 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן בשאלון 10 פריטים הבודקים את מידת שביעות הרצון, את ההסכמה ואת ההתאמה בין בני הזוג בממדים שבסקירה נרחבת של הספרות הקלינית נמצאו משמעותיים להערכת איכותם של יחסי הזוגיות )לסיכום ראו Olson, 1986,)Fournier & למשל: "הסכמה על הוצאות כספיות וניהול העניינים הכלכליים של המשפחה". במחקרים נמצא שהכלי מבחין בין אוכלוסיות קליניות לבין אוכלוסיות שאינן קליניות )לביא, 1995; Fournier Olson, 1986 &(. משתתפי המחקר התבקשו לציין באיזו מידה כל היגד משקף את תחושתם בנוגע לנישואין בסולם של 5 דרגות, מ 1 )כלל לא( עד 5 )במידה רבה(. מהימנות השאלון שחושבה במחקר זה על ידי אלפא של קרונבך הייתה גבוהה )88. = α(. לשאלון הופק ציון אחד באמצעות חישוב ממוצע הפריטים שבו, וערכיו היו מ 1 עד 5. ככל שהציון גבוה יותר, כך איכות חיי הנישואין מוערכת כגבוהה יותר. אמון בבן הזוג: רמת האמון בבן הזוג הוערכה באמצעות שאלון האמון שפיתחו רמפל ועמיתיו )1985 al.,.)rempel et השאלון המקורי כלל 26 פריטים ונועד להעריך את רמת האמון ביחסים בין אישיים. אלטוס )2004( השתמשה בגרסה מתורגמת ומקוצרת של השאלון, שכללה 12 פריטים, ובה נעשה שימוש גם במחקר זה. השאלון מעריך שלושה היבטים של אמון בין בני זוג: ציפיות )לדוגמה, "בן/בת זוגי מתנהג/ת באופן עקבי"(; מהימנות )לדוגמה, "אני יכול/ה לסמוך על בן/בת זוגי שי/תקיים הבטחות שהבטיח/ה לי"(; אמונה )לדוגמה, "אני יודע שבן/בת זוגי י/תהיה מוכן/נה לתת לי כוח ותמיכה"(. המשתתפים התבקשו לציין באיזו מידה כל היגד משקף את תפיסתם בסולם של 5 דרגות, מ 1 )כלל לא( עד 5 )במידה רבה(. מהימנות השאלון שחושבה על ידי אלפא של קרונבך הייתה גבוהה )90. = α(. לשאלון הופק ציון אחד באמצעות חישוב ממוצע הפריטים שבו, וערכיו היו מ 1 עד 5. ככל שהציון גבוה יותר, כך רמת האמון בבן הזוג גבוהה יותר. שחיקה נפשית בנישואין: שאלון זה פותח על ידי מלאך פיינס )1995(, והוא מורכב מ 21 פריטים המייצגים את שלושת רכיבי השחיקה הנפשית: הרכיב הפיזי, הרכיב השכלי והרכיב הרגשי. משתתפי המחקר התבקשו לציין באיזו תדירות הם חווים בחיי הנישואין תחושות כגון עייפות ומלכוד. התשובות ניתנו בסולם של 7 דרגות, מ 1 )לעולם לא( עד 7 )לעתים קרובות(. מהימנות השאלון, כפי שדיווחה עליה מלאך פיינס )שם( בשיטת המבחן החוזר, הייתה 89. = α לאחר חודש, 76. = α לאחר חודשיים ו α 66. = לאחר ארבעה חודשים. מהימנות השאלון שחושבה במחקר זה על ידי אלפא של קרונבך הייתה גבוהה )90. = α(. לשאלון הופק ציון אחד באמצעות חישוב ממוצע הפריטים שבו, וערכיו היו מ 1 עד 7. ככל שהציון גבוה יותר, המשמעות היא שהשחיקה בנישואין רבה יותר. מחשבות על פרידה: המשתנה הוערך באמצעות שאלה אחת: "ציין באיזו תדירות במהלך נישואיך עלתה בדעתך המחשבה להתגרש?". סולם התשובות היה של 6 דרגות, מ 1 )אף פעם לא( עד 6 )לעתים קרובות מאוד(.

11 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 19 # איסוף הנתונים נתוני המחקר נאספו במפגשים חברתיים שנועדו לזוגות בתקופת הבגרות המאוחרת. המפגשים התקיימו בבתים פרטיים או במרכזים קהילתיים ברחבי הארץ, ביישובים עירוניים וביישובים בעלי אופי קהילתי. המחקר קיבל אישור מוועדת האתיקה של המוסד האקדמי שהוא התבצע בו. השאלונים חולקו למשתתפים בתחילת המפגש. למשתתפים נאמר שאם ירגישו מצוקה כלשהי בעת מתן התשובות, הם רשאים להפסיק את מילוי השאלון. בעת מילוי השאלונים הקפדנו שכל אחד מבני הזוג ימלא את השאלון בעצמו ללא התערבות כלשהי של בן זוגו. כל השאלונים נאספו על ידי החוקרים מיד בתום מילוי ם במקום המפגש. על מנת לאחד את השאלונים ליחידה הזוגית הם מוספרו, וכל זוג קיבל אותו מספר. מילוי השאלון ארך כ 15 דקות. במקרים שרק אחד מבני הזוג ענה על השאלון ובן הזוג האחר סירב להשתתף במחקר, גם השאלון המלא לא הוכנס למחקר. שיעור השאלונים המלאים שנכללו במחקר היה כ 80%. ממצאים לצורך השלמת נתונים חסרים נעשה שימוש בתסוגה )רגרסיה( סטוכסטית Enders,( 2010(. שיטת התסוגה הסטוכסטית מחשבת קו תסוגה לינארי ומייצרת ערכים אקראיים סביבו כתחליף לערכים החסרים. הבדלים בין נשים לבין בני זוגן בדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות לפי השערה 1, גברים ייטו יותר מנשים להשתמש בדפוסים קשים )מאבק, הימנעות(, ואילו נשים ייטו יותר מגברים להשתמש בדפוסים מתונים )ויתור, פשרה, אינטגרציה(. כדי לבחון אם יש הבדלים בין נשים לבין בני זוגן בדפוסי יישוב העימותים בזוגיות בוצע ניתוח שונות דו כיווני )דפוס יישוב העימותים מין( עם מדידות חוזרות. דפוסי יישוב העימותים בזוגיות הוכנסו לניתוח פעם עבור בן הזוג ופעם עבור בת הזוג. בניתוח זה נמצא אפקט עיקרי למשתנה המין,.13 = 2,F(1, 75) = 11.30, p =.001, ηp ולדפוס יישוב העימותים,.72 = 2.F(4, 300) = , p <.001, ηp על מנת למצוא את מקור ההבדלים בשימוש בדפוסים השונים ליישוב העימותים נערך מבחן בונפרוני.)Bonferroni( לוח 1 מציג ממוצעים, סטיות תקן ואת תוצאות מבחן בונפרוני לבדיקת מקורות ההבדל במידת השימוש בדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות.

12 # 20 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן לוח 1: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות מבחן בונפרוני לבדיקת מקורות ההבדל במידת השימוש בדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות גברים נשים סך הכול דפוסים ליישוב עימותים SD M SD M SD M אינטגרציה e d a c a פשרה d c b c a ויתור c b a b b הימנעות b b a b b מאבק a a a a a הערה: דירוג ממוצעי השימוש בדפוסים שונים ליישוב קונפליקטים נעשה בעזרת אותיות לטיניות. האות הראשונה באלפבית "a" עבור הממוצע הנמוך יותר וכן הלאה. שוני באותיות הקטנות העיליות )superscript( בין שורות הלוח מייצג הבדלים מובהקים סטטיסטית במידת השימוש בדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות, לאורך העמודה, בקרב גברים, בקרב נשים ובקרב כלל המשתתפים. זהות באותיות מייצג העדר הבדל מובהק. שוני באותיות הקטנות התחתיות )subscript( מייצג הבדלים מובהקים סטטיסטית בין גברים לבין נשותיהם בכל דפוס. אותיות תחתיות זהות מייצגות העדר הבדל מובהק. מובהקות ההבדלים על בסיס מבחן ניתוח המשך בין זוגות עם תיקון בונפרוני על פי קריטריון המובהקות.05.p מלוח 1 )ראו העמודה השמאלית, סך הכול( עולה כי יש הבדלים מובהקים סטטיסטית בין כל הדפוסים ליישוב עימותים לבין כל אחד מן הדפוסים האחרים. כפי שעולה מן הלוח, הדפוס השכיח ביותר הוא דפוס האינטגרציה, ובסדר יורד אחריו - פשרה, ויתור, הימנעות ומאבק. נוסף על האפקט המובהק סטטיסטית שנמצא לדפוס יישוב העימותים, נמצאה אינטראקציה מובהקת של דפוס יישוב העימותים עם משתנה המין:.F(4, 300) = 10.35, p <.001, η p בבדיקת מקורות האינטראקציה במבחן בונפרוני 2 =.12 לא נמצאו הבדלים בקרב גברים במידת השימוש בין דפוס האינטגרציה לבין דפוס הפשרה, ולא נמצאו הבדלים במידת השימוש בין דפוס הוויתור לבין דפוס ההימנעות. לעומת זאת, בקרב נשים לא נמצאו הבדלים במידת השימוש בין דפוסי הוויתור וההימנעות. בהשוואה בין שני בני הזוג במידת השימוש בכל אחד מן הדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות נמצא אפוא כי גברים נוטים לאמץ את דפוסי הפשרה, הוויתור וההימנעות יותר מנשותיהם, אך לא נמצאו הבדלים בשימוש בדפוסי המאבק והאינטגרציה. ניתוח מודל התלות ההדדית בין המשתתף לבין שותפו: הסבר כללי כדי לבדוק את ההשערות המתייחסות לקשרים שבין הדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות לבין הממדים החיוביים )איכות חיי הנישואין ואמון בבן הזוג( והשליליים )שחיקה בחיי הנישואין ומחשבות על פרידה( ביחסי הזוגיות, יש להתייחס לכך שמשתתפי המחקר הם

13 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 21 # Y גברימ משתתפ Actor's Effect X גברימ שותפ Partner's Effect Y נשימ משתתפ Actor's Effect שותפ Partner's Effect X נשימ תרשים 1: מודל המחקר בני זוג, ועל כן תיתכן תלות בין תשובותיהם בשאלוני המחקר. בעת עיבוד הנתונים אימצנו אפוא את המודל של קוק וקני )2005 Kenny,,)Cook & מודל התלות ההדדית בין משתתף לבין שותף - APIM.)Actor-Partner Interdependence Model( באמצעות מודל זה ניתן לבחון מגוון קשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין משתני התוצאה בקרב המשתתפים, וכן קשרים בין המשתנים הבלתי תלויים אצל אחד מבני הזוג לבין משתני התוצאה אצל בן הזוג האחר. ניתוח זה מאפשר לבחון את הקשרים בין המשתנים השונים ולהפחית בתוך כך את הקשר הדיאדי הפנימי. תרשים 1 מציג מודל קונספטואלי של תלות הדדית בין המשתתף לבין שותפו. במודל הדיאדי המתואר בתרשים 1, תשובותיו של כל אחד מבני הזוג המשתתפים מהוות תצפית ברמה 1, רמת המדידה, וכל זוג מהווה תצפית ברמה 2, רמת הדיאדה. כל משתנה ברמה 1 נמדד פעמיים: פעם עבור בן הזוג ופעם עבור בת הזוג, ואילו כל משתנה ברמה 2 נמדד פעם אחת, ברמת הדיאדה. במחקר זה נמדד מודל הדיאדות מול ארבעה משתנים תלויים המאפיינים את יחסי הזוגיות: איכות חיי הנישואין, אמון בבן הזוג, שחיקה בנישואין ומחשבות על פרידה. במטרה להסביר כל אחד מן המשתנים התלויים נאמדים בו בזמן אפקט המשתנה של המשתתף על משתנה התוצאה שלו עצמו effect( - actor להלן אפקט משתתף( ועל משתנה התוצאה של בן זוגו effect( - partner להלן אפקט שותף(. התוצאות עבור ארבעת המשתנים התלויים יוצגו בהמשך בלוח 4. מודל התלות ההדדית בין המשתתף לבין שותפו נבדק באמצעות טקסונומיה של שלושה מודלים )2003 Willett, :)Singer & המודל הלא מותנה, מודל האפקטים העיקריים ומודל האינטראקציות.

14 # 22 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן במודל 1, המודל הלא מותנה, מוצגת השתנות התצפיות סביב הערך הממוצע של המשתנה התלוי בלא תלות במשתנים מסבירים. מודל זה מכונה "מודל לא מותנה", משום שאינו מותנה בהסברים הנובעים ממשתנים אחרים. המודל מאפשר לחלק את השונ ות ברמת התצפיות וברמת הדיאדות. מדד ה ICC,)Intra-Class Correlation( שיוצג בהמשך בשורות התחתונות של לוח 4, מבטא את שיעור ההסבר הפוטנציאלי שמקורו בשונות שבין הדיאדות. במודל 2, מודל האפקטים העיקריים, נוספו משתנים בלתי תלויים: מין, וחמשת הדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות של המשתתף ושל בן הזוג. במודל 3, מודל האינטראקציות, נוספו אינטראקציות של משתנה המין עם חמשת הדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות של המשתתף ושל בן הזוג )מודל זה לא יוצג בהמשך בלוח 4 בשל תרומתו השולית להסבר השונות במשתני התוצאה, אך האינטראקציות שתרומתן להסבר כל אחד מממדי יחסי הזוגיות שנמצאו מובהקות סטטיסטית, יוצגו בתרשימים 2 א- 2 ה(. כניתוח מקדים לבחינת מודל התלות ההדדית בין המשתתף לבין שותפו בחנו באמצעות מתאמי פירסון את הקשר בין חמשת הדפוסים ליישוב עימותים בקרב כל אחד מבני הזוג )המשתתף( לבין הערכתו בנוגע ליחסי הזוגיות. כמו כן בחנו את הקשר בין חמשת הדפוסים ליישוב עימותים בקרב בן הזוג האחר )השותף( לבין הערכת המשתתף בנוגע ליחסי הזוגיות. בחינת הקשר בין הדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות לבין הממדים של יחסי הזוגיות לפי השערה 2, יימצא קשר חיובי בין השימוש בדפוסים מתונים ליישוב עימותים בזוגיות בקרב אחד מבני הזוג לבין הערכתו בנוגע לממדים החיוביים של יחסי הזוגיות )איכות חיי הנישואין ואמון בבן הזוג(, ויימצא קשר שלילי בין השימוש בדפוסים אלו לבין הערכתו בנוגע לממדים השליליים של יחסי הזוגיות )שחיקה בחיי הנישואין ומחשבות על פרידה(. קשרים אלו יהיו חזקים יותר בקרב נשים מאשר בקרב בני זוגן. לפי השערה 3, יימצא קשר שלילי בין השימוש בדפוסים קשים ליישוב עימותים בזוגיות בקרב אחד מבני הזוג )הגבר או האישה( לבין הערכתו בנוגע לממדים החיוביים של יחסי הזוגיות, ויימצא קשר חיובי בין השימוש בדפוסים אלו לבין הערכתו בנוגע לממדים השליליים של יחסי הזוגיות. קשר זה יהיה חזק יותר בקרב נשים מאשר בקרב בני זוגן. לוח 2 מציג מתאמי פירסון בין הדפוסים ליישוב עימותים לבין הממדים של יחסי הזוגיות בקרב נשים ובקרב גברים בנפרד. מלוח 2 עולה כי בקרב גברים ובקרב נשים יש קשר בין דפוס האינטגרציה לבין הערכת הממדים החיוביים של חיי הנישואין, כלומר ככל שגברים ונשים משתמשים יותר בדפוס האינטגרציה ליישוב עימותים בזוגיות, הערכתם בנוגע לאיכות חיי הנישואין ורמת האמון שלהם בבן הזוג גבוהות יותר. נוסף על כך, בקרב שני המינים

15 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 23 # לוח 2: מתאמי פירסון בין משתני המחקר בקרב נשים ובקרב גברים בנפרד אינטגרציה.56***.38**.25*.07.49***.47***.45***.04.2 פשרה.42***.55***.11.43***.36**.32** ויתור.36**.36**.11.60***.24*.26* מאבק.27* **.15.5 הימנעות.07.38**.62***.24* איכות חיי הנישואין.58*** *.21.68***.50***.32*.7 אמון.29*.03.27* **.35**.17.8 שחיקה.37** **.20.59***.14.28*.9 מחשבות על פרידה.39** ***.26*.15 הערה: המתאמים עבור גברים מוצגים מעל האלכסון, ואילו המתאמים עבור נשים מוצגים מתחת לאלכסון. * p <.05, ** p <.01, *** p <.001 נמצא כי השימוש בדפוס האינטגרציה קשור בקשר שלילי לשחיקה נפשית בנישואין. עוד נמצא כי השימוש בדפוס הוויתור קשור בקרב שני המינים בקשר חיובי לרמת האמון בבן הזוג, ואילו השימוש בדפוס המאבק קשור בקשר חיובי לשחיקה נפשית בנישואין. במילים אחרות, ככל שבני הזוג מוותרים זה לזה בניסיון ליישב עימותים, כך עולה רמת האמון ביניהם, ואילו השימוש בדפוס המאבק קשור לתחושת השחיקה הנפשית בנישואין. בצד הקשרים הדומים בין הדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות לבין הממדים החיוביים והשליליים של איכות חיי הנישואין שנמצאו בקרב גברים ונשים, נמצאו גם כמה הבדלים בין גברים לבין נשים. בקרב נשים בלבד נמצא קשר שלילי בין אימוץ דפוס האינטגרציה לבין מחשבות על פרידה מבן זוגן, ונמצא קשר שלילי בין הנטייה להשתמש בדפוס המאבק לבין איכות חיי הנישואין. כלומר ככל שהן משתמשות יותר בדפוס המאבק כדי ליישב עימותים בזוגיות, כך הערכתן בנוגע לאיכות חיי הנישואין נמוכה יותר. גם בקרב הגברים נמצאו קשרים המייחדים אותם. נמצאו קשרים חיוביים בין השימוש בדפוס הפשרה לבין הממדים החיוביים של יחסי הזוגיות: איכות חיי הנישואין ואמון בבת הזוג. במילים אחרות, ככל שהגברים מאמצים יותר את דפוס הפשרה, כך הם מעריכים את איכות חיי הנישואין כגבוהה יותר ורמת האמון שלהם בבת הזוג גבוהה יותר. נוסף על כך, בקרב הגברים בלבד נמצא כי השימוש בדפוס הוויתור קשור בקשר חיובי לאיכות חיי הנישואין. במילים אחרות, ככל שגברים נוטים להשתמש יותר בדפוס הוויתור, הם מעריכים את איכות חיי הנישואין כגבוהה יותר. יש לציין כי השימוש בדפוס ההימנעות לא נמצא קשור אף לא לאחד מן הממדים החיוביים של חיי הנישואין

16 # 24 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן )איכות חיי הנישואין ואמון( או מן הממדים השליליים )שחיקה ומחשבות פרידה( הן בקרב גברים והן בקרב נשותיהם. נוסף על הקשרים בין דפוסי יישוב העימותים בקרב המשתתפים לבין הערכתם בנוגע ליחסי הזוגיות, בח נו כבסיס לניתוח התלות ההדדית בין המשתתף לבין בן זוגו את הקשרים בין אימוץ דפוסים ליישוב עימותים בקרב אחד מבני הזוג )המשתתף( לבין הערכת יחסי הזוגיות של בן זוגו )השותף(. לפי השערה 4, יימצא קשר חיובי בין דפוסים מתונים ליישוב עימותים בזוגיות שאחד מבני הזוג מאמץ )הגבר או האישה( לבין הערכת בן זוגו בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים חיוביים, ויימצא קשר שלילי בין דפוסים אלו לבין הערכת בן הזוג בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים שליליים. לפי השערה 5, יימצא קשר שלילי בין דפוסים קשים ליישוב עימותים בזוגיות שאחד מבני הזוג מאמץ )הגבר או האישה( לבין הערכת בן זוגו בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים חיוביים, ויימצא קשר חיובי בין דפוסים אלו לבין הערכת בן הזוג בנוגע ליחסי הזוגיות בממדים שליליים. לוח 3 מציג מתאמי פירסון בין משתני המחקר בקרב משתתפי המחקר )גברים או נשים( לבין משתני המחקר בקרב בני זוגם. מלוח 3 עולה כי כאשר גברים מאמצים את דפוס הוויתור, בנות זוגם מעריכות את איכות חיי הנישואין כטובה יותר ואף פוקדות אותן פחות מחשבות על פרידה. נוסף על כך, גם השימוש בדפוס האינטגרציה על ידי הגברים נמצא קשור לרמת האמון של לוח 3: מתאמי פירסון בין משתני המחקר בקרב גברים לבין משתני המחקר בקרב נשותיהם )76 = N( נשים גברים *.31** אינטגרציה פשרה ויתור ** מאבק * הימנעות.24.32**.37**.51*** * איכות חיי הנישואין ***.33**.46*** ** 7. אמון.10.39**.28*.33** שחיקה.50*** * ** מחשבות על פרידה 20. * p <.05, ** p <.01, *** p <.001

17 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 25 # נשותיהם בהם, כלומר ככל שהגברים מאמצים יותר את דפוס האינטגרציה, רמת האמון של נשותיהם בהם גבוהה יותר. עוד עולה מלוח 3 כי כאשר הנשים משתמשות בדפוס האינטגרציה, הערכתם של בני זוגן בנוגע לאיכות חיי הנישואין גבוהה יותר ורמת האמון שלהם בבנות זוגם גבוהה יותר. לעומת זאת, נמצא כי השימוש בדפוס המאבק על ידי נשים פוגם בתחושת האמון של בני זוגן. ממצא נוסף העולה מלוח 3 מתייחס לקשרים בין השימוש בדפוסים השונים ליישוב עימותים בין בני הזוג: המתאם החיובי היחיד שנמצא בדפוסים ליישוב עימותים בין בני זוג הוא בדפוס ההימנעות. ככל שאחד מבני הזוג נוטה להשתמש יותר בדפוס ההימנעות, גם בן הזוג האחר משתמש יותר בדפוס זה. ואולם, לא נמצאו קשרים מובהקים סטטיסטית בשימוש ביתר הדפוסים ליישוב עימותים בין בני הזוג. הסבר בנוגע לממדים של יחסי הזוגיות באמצעות ניתוח מודל התלות ההדדית בין המשתתף לבין בן זוגו לוח 4 מציג מקדמי תסוגה רב רמתית של מודל התלות התוך זוגי ואפקטים של מין המשתתף ודפוס ההתנהגות על ממדי ההערכה של חיי הנישואין. לוח 4: מקדמי מודל התלות התוך זוגי ואפקטים של המין ודפוסים ליישוב עימותים על ממדי ההערכה של חיי הנישואין מחשבות על פרידה שחיקה בנישואין אמון בבן הזוג איכות חיי הנישואין מודל 2 מודל 1 מודל 2 מודל 1 מודל 2 מודל 1 מודל 2 מודל (0.12) (0.11) (0.08) (0.09) (0.04) (0.04) (0.05) (0.06) אפקטים קבועים 1 קבוע *** 0.19** 0.19** מין 2 (0.16) 0.56** (0.18) (0.14) 0.61** (0.20) (0.07) 0.26** (0.08) (0.07) 0.59*** (0.12) אפקט משתתף אינטגרציה 0.14 (0.19) 0.04 (0.21) 0.03 (0.08) 0.03 (0.10) פשרה 0.04 (0.16) 0.15 (0.22) 0.09 (0.11) 0.14 (0.14) ויתור (0.12) 0.14 (0.10) 0.02 (0.04) 0.01 (0.04) מאבק

18 # 26 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן מחשבות על פרידה שחיקה בנישואין אמון בבן הזוג איכות חיי הנישואין מודל 2 מודל 1 מודל 2 מודל 1 מודל 2 מודל 1 מודל 2 מודל (0.13) 0.22 (0.13) 0.05 (0.07) 0.14 (0.08) ** 0.21* (0.17) (0.15) (0.06) (0.09) הימנעות אפקט שותף 0.05 (0.17) 0.14 (0.14) 0.06 (0.08) 0.13 (0.08) פשרה 0.62** (0.21) 0.01 (0.17) 0.02 (0.07) 0.16 (0.09) ויתור 0.18 (0.12) 0.01 (0.08) 0.06 (0.04) 0.08 (0.04) מאבק 0.31* (0.15) 0.06 (0.08) 0.10* (0.04) 0.02 (0.05) הימנעות 0.66 (0.81) 0.81 (0.90) 0.48 (0.69) 0.67 (0.82) 0.11 (0.34) 0.14 (0.37) 0.11 (0.34) 0.19 (0.44) רכיבי השונות 3 רמה - 1 משתתפים 0.40 (0.63) 0.45*** (0.67) 0.22*** (0.47) 0.28*** (0.53) 0.04*** (0.04) 0.07*** (0.26) 0.09*** (0.30) 0.15*** (0.39) רמה - 2 דיאדות ICC Pseudo R Deviance 27.58** 47.78*** 39.11*** 70.62*** 5 χ 2 * p <.05, ** p <.01, *** p <.001 הערות: 1 טעויות התקן )SE( עבור האפקטים הקבועים, לרבות אפקט משתתף ואפקט שותף, מוצגות בסוגריים. 2 במשתנה המין הקטגוריה להשוואה היא גבר. 3 סטיות התקן )SD( עבור רכיבי השונות מוצגות בסוגריים. 3 מדד ה ICC )Intra-Class Correlation( במודל 1 )המודל הלא מותנה( מבטא את שיעור ההסבר הפוטנציאלי לשונות בין הדיאדות. χ2 4 מציין את פערי טיב ההתאמה בין מודל 2 לבין מודל 1. 5 הערך deviance מעיד על טיב ההתאמה של המודל.

19 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 27 # נשימ 5.0 גברימ איכות חיי הנישואינ שימוש רב בוויתור ע"י בנ הזוג שימוש מועט בוויתור ע"י בנ הזוג תרשים 2 א איכות חיי הנישואין מלוח 4 עולה כי במודל 1 החותך של המשתנה איכות חיי הנישואין נמצא בגובה 4.23 על סולם שערכיו הם 1 עד 5. שיעור ההסבר שמקורו בשונות שבין הזוגות הוא 44%. לפי מודל 2, הנשים מעריכות את איכות חיי הנישואין כנמוכה יותר מן הגברים, = b, p. = 005. כמו כן, נמצא "אפקט משתתף" של דפוס האינטגרציה, וכך ככל שהמשתתף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס האינטגרציה ליישוב עימותים בזוגיות, איכות חיי הנישואין מוערכת על ידו כגבוהה יותר, = 0.59 b, p נוסף על כך, נמצא "אפקט שותף" של דפוס האינטגרציה, וכך ככל שבן הזוג של המשתתף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס האינטגרציה, המשתתף מעריך את איכות חיי הנישואין כגבוהה יותר = 0.21,b.p =.02 תרשים 2 א מציג את הערכת המשתתף בנוגע לאיכות חיי הנישואין כתלויה באינטראקציה בין דפוס התנהגות של ויתור אצל בן הזוג לבין מין המשתתף, לפי מודל 3. מתרשים 2 א עולה כי לפי מודל 3 )אינו מוצג בלוח 4(, האינטראקציה בין דפוס הוויתור אצל בן הזוג לבין משתנה המין קשורה לשוני בהערכת איכותם של חיי הנישואין של המשתתף,.012 = p.b = 0.42, SE = 0.16, לבדיקת מקור האינטראקציה נעשה שימוש בתהליך שהציעו פריצ'ר ועמיתיו )2006 Bauer,.)Preacher, Curran, & בקרב הנשים נמצא קשר חיובי בין השימוש בדפוס הוויתור על ידי בני זוגן לבין הערכתן את איכות חיי הנישואין,.001 p.b = 0.43, t(55) = 3.65, לעומת זאת, בקרב הגברים לא נמצא קשר בין השימוש בדפוס הוויתור על ידי נשותיהם לבין הערכתם את איכות חיי הנישואין.b = 0.01, t(55) = 0.11, p =.91 אמון בבן הזוג מלוח 4 עולה כי לפי מודל 1, החותך של משתנה האמון בבן הזוג נמצא בגובה 4.78 על סולם שערכיו הם 1 עד 5. שיעור ההסבר שמקורו בשונות בין הזוגות הוא 34%. לפי

20 # 28 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן נשימ 5.0 גברימ 4.8 אמונ בבנ הזוג שימוש רב באינטגרציה ע"י בנ הזוג 4.0 שימוש מועט באינטגרציה ע"י בנ הזוג תרשים 2 ב מודל 2, ניתן לראות כי רמת האמון של נשים בבני זוגן נמוכה מרמת האמון של גברים בנשותיהם, 008. = p b. =,0.19- כמו כן, נמצא אפקט משתתף של דפוס האינטגרציה, כך שככל שהמשתתף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס האינטגרציה, רמת האמון שלו בבן זוגו גבוהה יותר 003. = p b. =,0.26 נוסף על כך, נמצא אפקט שותף של דפוס האינטגרציה, כך שככל שבן הזוג של המשתתף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס האינטגרציה, רמת האמון שלו בבן זוגו גבוהה יותר 003. = p b. =,0.20 נמצא גם אפקט שותף של דפוס ההימנעות, כך שככל שבן הזוג של המשתתף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס ההימנעות, רמת האמון של המשתתף בבן זוגו גבוהה יותר,,0.10 = b.p =.025 תרשים 2 ב מציג את רמת האמון של המשתתף בבן הזוג כתלויה באינטראקציה בין דפוס התנהגות של אינטגרציה על ידי בן הזוג לבין מין המשתתף, לפי מודל 3. מתרשים 2 ב עולה כי לפי מודל 3, יש נטייה לאינטראקציה בין דפוס האינטגרציה אצל השותף לבין מין המשתתף על גבול המובהקות הסטטיסטית המקובלת,,0.32 = b 053. = p :SE =,0.16 בקרב נשים נמצא קשר חיובי בין השימוש בדפוס האינטגרציה על ידי בן הזוג לבין רמת האמון בו, 006. = p b, =,0.42 (55)t =,2.85 ואילו בקרב גברים אין קשר בין השימוש בדפוס האינטגרציה על ידי בת הזוג לבין רמת האמון בה,.b = 0.09, t(55) = 1.28, p =.20 שחיקה נפשית בנישואין מלוח 4 עולה כי לפי מודל 1, החותך של המשתנה שחיקה נפשית בנישואין נמצא בגובה 2.09 על סולם שערכיו הם 1 עד 7. שיעור ההסבר שמקורו בשונות בין הזוגות הוא 30%. לפי מודל 2, רמת השחיקה בנישואין של נשים גבוהה יותר מן השחיקה של בני זוגן,.001 p.b = 0.48,

21 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 29 # 3 נשימ גברימ מחשבות על פרידה 2 1 שימוש רב באינטגרציה שימוש מועט באינטגרציה תרשים 2 ג כמו כן, נמצא "אפקט משתתף" של דפוס האינטגרציה, כך שככל שהמשתתף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס האינטגרציה, רמת השחיקה שלו בנישואין נמוכה יותר, 004. = p b. =,0.61- יש לציין כי בהסבר השחיקה הנפשית בנישואין לא נמצאו אפקטים מובהקים של השותף ולא נמצאו אינטראקציות עם המין. מחשבות על פרידה מלוח 4 עולה כי לפי מודל 1, החותך של המשתנה מחשבות על פרידה נמצא בגובה 1.72 על סולם שערכיו הם 1 עד 6. שיעור ההסבר שמקורו בשונות בין הזוגות הוא 36%. לפי מודל 2, לא נמצאו הבדלים בין נשים לבין בני זוגן במחשבות על פרידה,,0.15 = b 37. = p, אולם נמצא "אפקט משתתף" של דפוס האינטגרציה, וכך ככל שהמשתתף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס האינטגרציה, הוא נוטה פחות לחשוב על פרידה, 004.= p b. =,0.56- נוסף על כך, נמצא "אפקט שותף" של דפוס הוויתור, כך שככל שבן הזוג של המשתתף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס הוויתור, המשתתף נוטה פחות לחשוב על פרידה, 005. = p b. =,0.62- עוד נמצא "אפקט שותף" של דפוס ההימנעות, וכך ככל שהשותף )גבר או אישה( משתמש יותר בדפוס ההימנעות, למשתתף יש יותר מחשבות על פרידה, =.049 p.b =0.31, תרשים 2 ג מציג את המחשבות של המשתתף על פרידה מבן הזוג כתלויות באינטראקציה בין דפוס התנהגות של אינטגרציה לבין מין המשתתף, לפי מודל 3. מתרשים 2 ג עולה כי לפי מודל 3, יש אינטראקציה בין השימוש בדפוס האינטגרציה אצל המשתתף לבין המין והיא קשורה לשוני במחשבות על פרידה,,0.65 = SE b =, = p: בקרב נשים נמצא קשר שלילי בין השימוש בדפוס האינטגרציה לבין מחשבות על פרידה,.001 = p,b = -0.77, t(55) = -3.45, ואילו בקרב גברים קשר זה אינו מתקיים,.71 = p.b = 0.09, t(55) = 0.37,

22 # 30 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן נשימ 3 גברימ מחשבות על פרידה 2 1 שימוש רב בפשרה תרשים 2 ד שימוש מועט בפשרה תרשים 2 ד מציג מחשבות של המשתתף על פרידה מבן הזוג כתלויות באינטראקציה בין דפוס התנהגות של פשרה לבין מין המשתתף, לפי מודל 3. נוסף על כך, מתרשים 2 ד עולה כי יש אינטראקציה בין השימוש בדפוס הפשרה אצל המשתתף לבין המין, והיא קשורה לשוני במחשבות על פרידה,,0.32 = SE b =, = p: בקרב גברים נמצא קשר שלילי בין השימוש בדפוס הפשרה לבין מחשבות על פרידה, 012. = p b, =,0.69- (55)t =,2.61- ואילו בקרב נשים לא נמצא קשר כזה,.b = 0.12, t(55) = 0.61, p =.545 תרשים 2 ה מציג את המחשבות של המשתתף על פרידה מבן הזוג כתלויות באינטראקציה בין דפוס התנהגות של מאבק לבין המין, לפי מודל 3. 3 נשימ גברימ מחשבות על פרידה 2 1 שימוש רב במאבק שימוש מועט במאבק תרשים 2 ה מתרשים 2 ה עולה כי יש אינטראקציה בין השימוש בדפוס המאבק אצל המשתתף לבין המין, והיא קשורה לשוני במחשבות על פרידה,.009 = p :b = 0.37, SE = 0.14, בקרב גברים נמצא קשר שלילי בין השימוש בדפוס המאבק לבין מחשבות על פרידה,

23 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 31 # b = 0.03, ואילו בקרב נשים לא נמצא קשר כזה,,b = -0.35, t(55) = -2.85, p =.006.t(55) = 0.20, p =.845 אחוז השונות המדומה המוסברת במודל אחוז השונות המדומה המוסברת עבור כל אחד מן המשתנים התלויים )איכות חיי הנישואין, אמון בבן הזוג, שחיקה נפשית בנישואין ומחשבות על פרידה( הוצגו בלוח 4. באשר לאיכות חיי הנישואין, האפקטים העיקריים במודל 2 מסבירים 41% מן השונות הלא מוסברת במודל 1, שהוא מודל הבסיס, והפער difference( )deviance בין מודל 2 לבין מודל 1 בטיב ההתאמה הוא.001 p. χ 2 = 70.62, האפקטים העיקריים והאינטראקציות במודל 3 מסבירים יחד 46% מן השונות הלא מוסברת במודל 1. הפער בין מודל 3 לבין מודל 2 בטיב ההתאמה הוא 01. p χ, 2 =,23.61 משמע תוספת האפקטים העיקריים למודל ותוספת האינטראקציות לאפקטים העיקריים יחד, מספק תוספת משמעותית לטיב ההתאמה של המודל לנתונים. לעומת זאת, בנוגע למשתנה אמון בבן הזוג, תוספת האפקטים העיקריים במודל 2 מעלה את טיב ההתאמה באופן מובהק סטטיסטית: 001. p χ, 2 =,39.11 אך לא כך עבור מודל האינטראקציות שהתוספת שלו אינה מובהקת סטטיסטית )אך נוטה למובהקות, 10. < p(. אחוז השונות המדומה המוסברת במודל 2, מודל האפקטים העיקריים, בנוגע למשתנה זה הוא 24%, ואחוז השונות המדומה המוסברת במודל 3, מודל האינטראקציות, הוא 30%. באשר למשתנה שחיקה בנישואין, אחוז השונות המוסברת המדומה הוא 27%, אולם היא מתקבלת רק במודל האפקטים העיקריים )001. p χ (, 2 =,47.78 ותוספת ההסבר של 2% של האינטראקציות אינה מובהקת סטטיסטית. לבסוף, באשר למשתנה מחשבות על פרידה, אחוז השונות המוסברת המדומה במודל,2 מודל האפקטים העיקריים, הוא.001( 16% p,) χ 2 = 27.58, ואחוז השונות המוסברת המדומה של מודל האינטראקציות הוא.001( 25% p.) χ 2 = 23.93, דיון מחקר זה בחן את ההבדלים בין נשים לבין בני זוגן באימוץ דפוסים ליישוב עימותים בזוגיות בבגרות המאוחרת. נוסף על כך בחן המחקר אם השימוש בדפוסים אלו קשור להערכת אופיים של יחסי הזוגיות בממדים חיוביים ושליליים ואם קיימים הבדלים בקשר זה בין גברים לבין נשותיהם. כלל הממצאים מצביעים על תמונה מורכבת למדי של הסוגיות שבהן עסק המחקר. חלק מן הממצאים בתמונה זו צפויים, וחלקם שונים מן המצופה ואף מפתיעים. קודם שנדון בממצאי המחקר ונשווה אותם להשערותיו, נציין כי יחסי הזוגיות בתקופת הבגרות המאוחרת, התקופה שבה עסק המחקר, מתגלים כנינוחים למדי לפי אופי הדפוסים ליישוב העימותים שבני הזוג מאמצים. האינטגרציה, שנמצאה כדפוס יישוב העימותים השכיח ביותר, היא דפוס נינוח ומתון למדי, ומי

24 # 32 ליאת קוליק, שולמית ולפיש וגבי ליברמן שמאמצים אותו מנסים למזג בין צורכיהם שלהם לבין צרכיו של בן הזוג בעת הניסיון ליישב מצבים של אי הסכמה. גם הוויתור והפשרה, הנחשבים דפוסים נינוחים, מופיעים בשכיחות גבוהה למדי בקרב שני בני הזוג, ואילו הדפוסים הנחשבים בספרות כדפוסים סתגלניים פחות, דפוסי המאבק וההימנעות, מופיעים בשכיחות נמוכה הן בקרב הנשים והן בקרב בני זוגן. ממצאים אלו, המעידים על "זוגיות רגועה" בתקופת הבגרות המאוחרת, עולים גם ממחקרים אחרים בתחום )ראו, למשל, & Smith, Henry, Berg,.)Florsheim, 2007 השוואה בין הממצאים העולים ממחקר זה באשר לשימוש בדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות, לבין ממצאי מחקר ישראלי שבדק נשים צעירות הנשואות ארבע שנים או פחות )קוליק וחבושה מורגנשטרן 2009(, מעלה ממצאים שונים. נראה כי משתתפי מחקר זה נוטים להשתמש בדפוסים מתונים של אינטגרציה, פשרה וויתור, וגם בדפוס ההימנעות, יותר מנשים צעירות בשלבים הראשונים של הנישואין, ואילו הנשים הצעירות משתמשות בדפוס המאבק יותר ממשתתפיו של מחקר זה, גברים ונשים כאחד. נוכל אפוא לטעון כי לפי ממצאיו של מחקר זה קיימת נטייה להשתמש בבגרות המאוחרת באסטרטגיות ותרניות ושיתופיות מצד אחד, ולהפחית את השימוש באסטרטגיות קשות ולוחמניות של מאבק ושליטה, מן הצד האחר. ייתכן שניתן להסביר ממצא זה בעלייה באיכות הכללית של חיי הנישואין בבגרות המאוחרת )ראו סיכום אצל,)Mitchell, 2016 והדפוסים ליישוב עימותים בזוגיות הם חלק ממאפייניה. לצד הסבר זה, ייתכן שאפשר לתלות את ההבדלים בין מדגם הנשים הצעירות לבין המדגם במחקר זה בסגנון מתון יותר, הנרכש עם הגיל, לפתור עימותים זוגיים )1995 al.,.)carstensen et באשר לסוגיה המרכזית שבה עסק מחקר זה, חוקרים שעסקו בהסבר ההבדלים בין גברים לבין נשים בדפוסים ליישוב העימותים בזוגיות טענו כי בעת הניסיון ליישב עימותים מועתקים ההבדלים בין המינים, הקיימים בחברה באופן כללי בדפוסי התקשורת, אל תוך יחסי הזוגיות 2005( Davey,.)Faulkner, M. Davey, & A. ואולם, ממצאיו של מחקר זה מצביעים על מגמה שאינה תומכת בקביעה זו תמיכה מלאה. יתר על כן, המגמה העולה ממחקר זה הפוכה בהיבטים מסוימים מן המצופה )דחיית השערה 1(. לפי הממצאים, גברים נוטים יותר מנשים להשתמש בדפוסי הוויתור והפשרה, שהם דפוסים מתונים יחסית הנתפסים כהתנהגות נשית. נוסף על כך, הממצאים מלמדים כי גברים נוטים להשתמש יותר מנשים בדפוס ההימנעות, שאמנם אינו מקדם את יישוב העימות באופן ממשי, אך מונע התנגשות בין בני הזוג. באשר לנשים, נראה כי השימוש שהן עושות בדפוסים הממוקדים בעצמי ליישוב העימותים בזוגיות דומה לשימוש שבני זוגן עושים בדפוסים אלו: דפוס המאבק )שבו נשמר באופן בלעדי האינטרס של המשתמש בו( ודפוס האינטגרציה )שבו נשמר האינטרס של המשתמש בו לצד התחשבות באינטרס של בן הזוג האחר(. עם זאת, נשים משתמשות פחות מבני זוגן בדפוסים הרכים, שמי שמאמץ אותם מוותר בעת הניסיון ליישב עימותים בזוגיות על רצונו באופן מלא )ויתור( או באופן חלקי )פשרה(. ניתן להסביר ממצאים אלו, הנוגעים להבדלים בין גברים לבין נשים באופן יישוב העימותים

25 דפוסים ליישוב עימותים ויחסי זוגיות בבגרות המאוחרת: כלים שלובים או כלים שבורים? 33 # בזוגיות, באמצעות ממצאי מחקרים קלאסיים המצביעים על שינויים באישיות, שהם מנת חלקם של שני המינים לאורך מעגל החיים. טענה רווחת בקרב החוקרים היא כי מאמצע החיים ועד תקופת הבגרות המאוחרת חלים שינויים בתפקידי המינים 1933/1971( Jung,.)Friedman, 1987; Gottman, 1994; Guttman, 1975; בין הסיבות לכך ציין גוטמן )1975 )Guttman, את סיום תפקיד ההורות הפעילה ואת עזיבת הילדים את הבית. שינוי זה מאפשר לנשים להחצין חלקים גבריים יותר באישיותן, ולגברים הוא מאפשר להחצין חלקים נשיים יותר באישיותם, לאחר שביססו את מעמדם הכלכלי והחברתי ואינם צריכים להדגיש עוד באותה עוצמה את החלקים הגבריים וההישגיים באישיותם. אם נאמץ גישה זו, נוכל להסביר באמצעותה את השימוש בדפוסים ליישוב העימותים בקרב בני הזוג. כך נראה כי נשים נוטות יותר לעמוד על שלהן, וגם אם בעת הניסיון ליישב עימותים הן אינן כופות את רצונן באמצעות שימוש מובהק בדפוס המאבק יותר מן הגברים, הדפוסים השונים שהן מאמצות מצביעים על כך שהן נוטות לדאוג לאינטרסים שלהן. לעומת זאת, גברים נוטים יותר מנשותיהם לגלות רכ ות או לכל הפחות להימנע מעימות. באשר להסבר יחסי הזוגיות בממדים החיוביים והשליליים באמצעות הדפוסים ליישוב העימותים בזוגיות, נמצא כי מבין כל הדפוסים שנבדקו, התרומה המשמעותית ביותר להסבר הממדים החיוביים של יחסי הזוגיות היא של דפוס האינטגרציה, הן בקרב נשים והן בקרב בני זוגן. יתר על כן, דפוס זה תורם להסבר הממדים החיוביים בזוגיות גם כאשר השותף, בן הזוג, מאמץ אותו. במילים אחרות, יחסי זוגיות המושתתים על דפוסים ליישוב עימותים המתחשבים ברצונותיהם של שני בני הזוג, כפי שדפוס האינטגרציה מבטא, מסבירים בצורה הטובה ביותר יחסי זוגיות טובים. עם זאת, יש לציין כי למעט דפוס האינטגרציה, ליתר הדפוסים הרכים נמצאה תרומה פחותה להסבר הממדים השונים של יחסי הזוגיות )אישוש חלקי של השערה 2(. ואולם כפי ששיערנו, הסבר יחסי הזוגיות אינו מושתת רק על הדפוסים ליישוב העימותים בזוגיות שבן הזוג עצמו מאמץ, ונראה כי קיימת תרומה ניכרת גם לדפוסים שהשותף מאמץ. למשל, כאשר נבחנה תרומתם של הדפוסים שהגברים מאמצים להסבר הערכתם של ממדי הזוגיות בקרב נשותיהם, בולטת תרומתו של דפוס הוויתור, ונראה כי נשים מעריכות את חיי הנישואים כטובים יותר כאשר בני זוגן מאמצים דפוס ותרני בעת יישוב העימותים בזוגיות. אם נתבסס על תפיסות סטראוטיפיות בנוגע לנשים, אפשר להניח כי הוויתור של גברים לנשותיהם נובע מחולשתן ומהכרה בפגיעותן ובשל כך הן מקבלות בחיוב את השימוש של בני זוגן בדפוס זה, התורם תרומה משמעותית להערכתן החיובית בנוגע ליחסי הזוגיות. מנגד, בהבנה כוללת של ממצאי המחקר המעידים שנשים מאמצות דפוסים המבטאים עוצמה ועמידה על האינטרס שלהן, אפשר לראות ממצא זה כבעל משמעות הפוכה ולטעון כי הוויתור של גברים לנשותיהם, המתבטא בקבלת עמדותיהן ללא תנאי, נובע מעוצמתן ומהיותן השותף החזק בזוגיות. באשר לגברים, כאשר נבחנו הדפוסים ליישוב עימותים שנשותיהם מאמצות, כתורמים להסבר הערכתם בנוגע ליחסי הזוגיות, בולטת תרומתו של דפוס האינטגרציה.